טיפול פסיכולוגי הוא טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים פסיכולוגיים. רב שיטות הטיפול נעשות באמצעות שיחות וקשר מילולי בין המטפל למטופל. עם ילדים משתמשים בד"כ ב'שפת המשחק'. קיימות שיטות טיפול שונות, אך בכולן הפסיכולוגית מגיעה בגישה נייטרלית, והיא נמצאת שם בשביל המטופל. חשוב שייווצר יחס של אמון וקרבה בין הפסיכולוגית ללקוח. יחס כזה מבוסס על אמפתיה (דהיינו היכולת של המטפל להיכנס לעולמו של המטופל באופן מקבל ולהכיל אותו), והוא מאפשר למטופל חשיפה עצמית ופותח פתח לשינוי. רצוי להתאים את שיטת הטיפול לסוג ההפרעה ולחומרתה. כיום נהוג שפסיכולוגים, במיוחד כאלה בעלי ניסיון רב, משלבים אלמנטים ממספר גישות טיפוליות. לעתים יש גם שימוש בטכניקות נוספות כמו דמיון מודרך ומשחק תפקידים.

דיסגרפיה היא לקות למידה מולדת המתבטאת בהפרעות שונות בתחום הכתיבה. בעת הכתיבה מופעל תהליך קוגניטיבי מורכב ורב-שלבים. הדיסגרפיה היא פגיעה בשלב מסוים בתהליך זה. דיסגרפיית שטח (טעויות כמו כתיבת "רוש" במקום "ראש"); דיסגרפיה פונולוגית (אי-יכולת לכתוב מילים לא מוכרות); דיסגרפיית נגלקט (השמטת אותיות או החלפתן בתחילת מילים או בסופן) ועוד. דיסגרפיה יכולה להיות מלווה בדיסלקציה, אך לא בהכרח.

דיסלקציה היא לקות למידה מולדת שבה קיימת הפרעה בתהליכים הקוגניטיביים (שכליים) הקשורים לשפה ומתבטאים בקריאה. אדם בעל דיסלקציה יקרא פחות טוב מאנשים אחרים בעלי משכל וגיל דומה לשלו, שעברו הליך הוראת קריאה דומה לשלו.

דיסקלקוליה היא לקות למידה ספציפית בחשבון (מתמטיקה). לאנשים עם דיסקלקוליה לרוב יש IQ ברמה נורמלית, אך יש להם קשיים עם ביצוע פעולות במתמטיקה, תפיסת זמן, כיוונים וכו'. לא תמיד ברור אם זו בעיה במתמטיקה או תסמין של קשיים בקריאה וכתיבה (דיסלקציה). כמו דיסלקציה, דיסקלקוליה יכולה להיגרם כתוצאה מתפיסה חזותית לקויה. לקות במתמטיקה מאובחנת כאשר הרמה המתמטית של הנבדק נמוכה יחסית לגילו, להשכלתו ולרמת המשכל שלו.

הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כהפרעה התפתחותית, שהמקור לה הוא גנטי‏‏, או בתהליך ההריון או הלידה או לכל היותר בינקות המוקדמת. מדובר בשינוי נוירולוגי מובהק‏, שאותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באזורים שונים של המוח. במיוחד מדובר על דופמין ונוראפינפרין (נוראדרנלין) במספר אזורים במוח ובמיוחד באונה המצחית (frontal lobe), האזור האחראי בין היתר על ויסות. התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז). הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות מלווה בהיפראקטיביות (ADHD) או בלעדיה (ADD).

לקות שפוגעת במיומנויות הדרושות לאדם כדי ללמוד מידע או מיומנויות חדשים, או להפגין את ידיעותיו באופן הצפוי מאדם בגילו ובמנת המשכל שלו. אדם עשוי להיות בעל לקות למידה בחברה מסוימת וחסר זה לא יחשב כלקות בחברה אחרת. לדוגמה, יכולת ריכוז נמוכה נחשבת לבעיה בכיתה בת 40 ילדים וכאשר דורשים ריכוז לזמן ארוך, אך יתכן ולא תהווה בעיה בכיתה שבה רק 10 תלמידים והשיעורים בה נמשכים כחצי שעה. בעיות הלמידה האלו מפריעות לאדם במידה מובהקת להישגים האקדמיים או לפעולות החיים היומיומיות, המחייבות כישורי קריאה, חשבון או כתיבה. הלקויות עשויות להתבטא בתחום קוגניטיבי - הנמכה בקשב ובריכוז; קשיים בתחום השפה (קשיים בשיום או בקליטת חלקי דיבור מופשטים); ליקויים בתפיסה החזותית ו/או השמיעתית; ליקויים בתכלול הבין-חושי, בעיקר בערוצים החזותי והשמיעתי; ליקויים בהתמצאות במרחב והתמצאות בזמן; ליקויים בזיכרון, לטווח קצר ולטווח ארוך, ובזיכרון עבודה; ליקויים שונים בחשיבה, הכוללים העדר אסטרטגיות למידה יעילות, קשיים בארגון זמן, ארגון קשב, נוקשות בחשיבה ועוד. בתחום התנהגותי - אימפולסיביות או איטיות, אי שקט, קשיי ארגון ותכנון ועוד. בתחום הרגשי-חברתי - חוסר אונים, דימוי עצמי נמוך, חרדות, קושי במיומנויות חברתיות, הסתגלות חברתית נמוכה, דחייה חברתית., בדידות ועוד.

פסיכולוג הוא מי שהוסמך לעסוק בפסיכולוגיה. בישראל מתיר חוק הפסיכולוגים את השימוש בתואר "פסיכולוג" רק למי שהוא בעל תואר "מוסמך" (כלומר תואר שני - .M.A) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר על ידי משרד החינוך, משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה. והוא רשום בפנקס הפסיכולוגים שמנהל משרד הבריאות, או שהוא בעל היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה. החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג". לימודי פסיכולוגיה נערכים במרבית האוניברסיטאות בישראל, וכן באחדות מהמכללות האקדמיות בישראל. תנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה בישראל וברוב מדינות העולם הם תנאים הנחשבים לקשים מאוד, בעלי רף גבוה ואופי מאוד סלקטיבי. פסיכולוגיה היא תחום נרחב, כך שישנם פסיכולוגים בעלי התמחויות שונות. כדי לקבל תואר מומחה בתחום מסוים, על הפסיכולוג ללמוד את התחום הספציפי בתואר השני, ואז לצאת לתקופת התמחות (סטאז') של 4 שנים עם הדרכה, פסיכותרפיה ודיאגנוזה, כאשר באופן קבוע, חלק מן ההתמחות נעשית במחלקות שונות הקשורות לתחום. בתום ההתמחות הספציפית, ידרש הפסיכולוג לעבור בחינת מומחיות מטעם המדינה אשר תקבע אם יינתן לו רישיון מומחה בתחומו. לי יש 3 רשיונות ממשרד הבריאות - פסיכולוגית, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ומדריכה בפסיכולוגיה למאגר הפסיכולוגים בעלי הרשיון במשרד הבריאות >>